" אני כן רוצה להיות בריא! אני מטפל בעצמי, אבל את רואה- כלום לא עוזר!

יש כנראה משהו שעוד לא עליתי עליו...

האמת- נמאס לי. כל הגוף כואב והסחרחורת בראש לא מרפה  "

מוכר לכם? איך יוצאים ממחול השדים הזה?

ללכת סחור סחור סביב הזנב – לא מביא לתוצאות.

יצירת חומה, סגירות והגנה – לא מאפשרים זרימה וריקוד בחיים בחיים.

פועל יוצא מכך, שרק ברגע שאדם מאפשר לעצמו לזרום , הוא מביא מזור למכאוביו.

הוא  מאמין בריקוד החיים  ועל ידי כך יוצר לעצמו רקורד עשיר מלא חוויות.

הנעת הגוף בריקוד  החיים גורמת להנאה. האדם מתפתח, זורם ומשתנה.

בעזרת תנועות הגוף הוא מצליח לפתוח חסימות ולהתחבר לחוויה של שמחה והתרגשות.

וההתרגשות, האם תביא מזור לכאב?

אמנם כן! ברגע שהאדם מתרגש הוא יוצר גשר לקשר מעמיק

בינו לבית עצמו. קשר מלא רגישות והתרגשות.

והכאב,  מניין הוא בא ולאן הוא הולך?

מקור המילה כאב הוא כ- אב דהיינו – מידת הכאב שנגרמה לאדם בילדותו.

"לזכור לבית אבא  חסד נעוריו" על הכאב שנגרם בילדות, גורם לאדם

להגיב מהאוטומט.  מהמקום הבטוח ולא להתמודד עם המציאות.

שם בילדות נרקמת לה תפיסת עולם המבוססת על החוויות הללו.

להיות מודעים למקור הכאב הינה חצי מודעות.

והחצי השני? לדעת לזהות שמקור התגובה נובע מתפיסת עולם שגויה שמקורה

בגיל צעיר ושכיום אינה משרתת אותנו.

 

ציונה אבירם- נומרולוגית